פסטיבל יפני וסיפורה של צבעוניות פורצת גבולות
"פסטיבל יפני" | נירה שורץ, אקריליק על בד, 1976 (87X96 ס"מ)
בציור זה הבעתי את התרשמותי מפסטיבל יפני – חגיגה טקסית ומלאת אנרגיה. בטקס זה, גברים ונשים נושאים על כתפיהם מקדש נישא וכבד מאוד המכונה "מיקושי" (Mikoshi). הם רצים איתו ברחובות תוך קריאות עידוד רמות, מתוך אמונה שהדבר יביא עמו ברכה ומזל.
הציור הזה התקבל לתערוכה השנתית היוקרתית של אגודת האמנים היפנית "טאיו ביג'וטסו" Taiyo Bijetsu
.jpg)
קצת על אגודת "טאיו"
אגודת האמנים היפנית "טאיו ביג'וטסו" הוקמה בשנת 1974 ורקמה קשרים הדוקים עם ה-"Le Salon" היוקרתי בפריז. התערוכה השנתית של האגודה מתקיימת במוזיאון המטרופוליטן של טוקיו, והיא מארחת באופן קבוע אמנים מקבוצת Le Salon, בעוד שעבודות מצטיינות של האגודה היפנית נשלחות להציג בפריז.
תהליך הקבלה לתערוכה השנתית קפדני ומחמיר מאוד. העבודות נבדקות בקפידה רבה על ידי נשיא האגודה ובנוכחות כל האמנים חברי הקבוצה. לא פעם, הנשיא דורש מהאמנים לבצע תיקונים ושינויים שונים ביצירותיהם לפני אישורן.
הקטלוג של טאיו ביג'וטצו
המפגש שלי עם האמנות היפנית
עם בואי ליפן, גיששתי את דרכי בעולם האמנות המקומי. ביקרתי בתערוכות רבות, ובאחת הפעמים הגעתי לתערוכה בעלת אופי מעט שונה מהרגיל, שהציגה סגנון קלאסי ומערבי יותר. משכה את תשומת ליבי במיוחד עבודה של ציירת צרפתייה בעלת שם ערבי, שהציגה נוף של ירושלים בשם "נוסטלגיה".
ניסיתי לשוחח עם המשגיח על התערוכה כדי להבין במה מדובר, אך ללא הצלחה יתרה בשל קשיי השפה. עם זאת, הוא הושיט לי כמה טפסים ביפנית. המזכירה של יוסי, צצקו-סאן, עזרה לי ותרגמה שאלו הם טפסי בקשה להשתתף בתערוכה הבאה של האגודה. מילאתי את הטפסים, וכעבור זמן מה קיבלתי הזמנה רשמית להגיע לפגישת שיפוט לקראת התערוכה השנתית, ולהביא עמי ציור.
הגעתי למפגש עם הציור "פסטיבל יפני". הייתי הזרה היחידה בחדר מלא באמנים יפנים. הציור שלי היה שונה באופן קיצוני מכל השאר – בעיקר בצבעוניות העזה והחזקה שלו. בגרסה המקורית שהבאתי, החזה של הבחורה בציור היה מעט חשוף – בחירה אמנותית שעשיתי כאלמנט המגיב ל"אזור החלציים" המסורתי של הגברים בפסטיבל.
כשהעמדתי את הציור שלי לביקורת מול כולם, עבר רחש בקהל. נשיא האגודה הביט בבד, פנה אליי בנימוס ואמר לי לקחת את הציור חזרה, "להלביש את הגברת", ולחזור לפגישה הבאה – יחד עם ציור נוסף.
ואז הגעתי עם הציור השני: "עוגת אורז" (אומוצ'י)
"עוגת אורז" | נירה שורץ, אקריליק על בד (100X80 ס"מ)
לפגישה הבאה חזרתי עם הציור המתוקן, ובנוסף הבאתי עבודה חדשה המציגה מנהג יפני מסורתי אחר המתרחש בראש השנה: הכנת עוגת אורז.
לפי המסורת, מניחים אורז מבושל וחם בתחתיתה של חבית עץ גדולה, וחובטים בו נמרצות ובקצב בעזרת פטישי עץ כבדים. בעקבות החבטות האורז הופך לצמיגי מאוד. לאחר מכן מוסיפים לו טעמים, מעצבים אותו לצורת עוגיות קטנות ומקשטים. עוגות אלו נקראות "אומוצ'י" (Omochi), ומדי שנה מפורסם בעיתונות המקומית כמה אנשים (בעיקר קשישים) נחנקו בטעות מאכילת האומוצ'י הצמיגי הזה במהלך החג...
סוף דבר: הכרה ופרסים
ההתרגשות הייתה עצומה כאשר הודיעו לי ששני הציורים גם יחד התקבלו לתערוכה השנתית במוזיאון המטרופוליטן! מעבר לכך, התקבלתי כחברה רשמית באגודת האמנים היפנית, והציורים שלי אף זכו בפרס הוקרה יוקרתי מטעם האגודה.
נשיא אגודת טאיו מעניק לי את הפרס.